האתגר הנהלת המפעל ביקשה לקדם פרויקט אוטומציה להרכבת משפחת מחשבים תעשייתיים, במטרה לצמצם עלויות ייצור, להפחית את התלות בעבודה ידנית ולשפר את יעילות תהליך ההרכבה.
הציפייה הייתה להקים מערכת אוטומטית המבוססת על רובוטים, קובוטים ואמצעי אוטומציה נוספים, אשר תחליף חלק משמעותי מפעולות ההרכבה הידניות.
לשם כך נבחרה רזקא להוביל את שלב האפיון וגיבוש הפתרון.
הגישה של רזקא
אנשי רזקא אינם מתחילים בבחירת טכנולוגיה.
הם מתחילים בהבנת הבעיה העסקית.
בשלב הראשון הובל תהליך מקצועי שכלל:
- לימוד תהליך הייצור הקיים
- תצפיות בקו ההרכבה של המוצרים
- ניתוח עומסי העבודה וזמני המחזור
- אפיון הנדסי ותפעולי.וגיבוש מפרט ראשוני
- בחינת מגבלות המוצר ותהליך ההרכבה
- גיבוש מפרט מקצועי
- הזמנת מספר אינטגרטורים מקצועיים ומתאימים להגשת הערכות תקציביות והצעות מחיר
כבר בתחילת התהליך העריכו אנשי רזקא כי קיים פער משמעותי בין ההשקעה הצפויה לבין התועלת העסקית. הערכת ההשקעה עמדה על 2 עד 3 מ' ₪, בעוד שהחיסכון הצפוי בכוח האדם היה מצומצם, כך שתקופת החזר ההשקעה הייתה ארוכה (למעלה מ-10 שנים) ואינה עומדת ביעדים המקובלים בתעשייה- עד 30 חודשים.
נקודת המפנה
לאחר השלמת תהליך האפיון הגיעו כלל הגורמים המקצועיים למסקנה זהה:
הפרויקט אפשרי מבחינה טכנולוגית, אך אינו כדאי מבחינה עסקית.
עבור רזקא זו לא הייתה נקודת הסיום של הפרויקט.
זו הייתה נקודת ההתחלה.
במקום לשאול כיצד לבצע אוטומציה למוצר הקיים, הובילה רזקא דיון אסטרטגי חדש:
כיצד ניתן לתכנן את הדור הבא של המוצרים כך שהאוטומציה תהיה פשוטה, מהירה וכלכלית כבר מהיום הראשון?
הפתרון – רזקא הציעה לשנות את מוקד הפרויקט.
במקום להשקיע מיליוני שקלים באוטומציה של מוצר הנמצא בשלבים המתקדמים של מחזור חייו, הוחלט להטמיע עקרונות של Design for Automation כבר בשלב פיתוח המוצרים העתידיים.
רזקא הובילה את בחירת השותף המקצועי בתחום העיצוב התעשייתי ופיתוח המוצר, וגיבשה מתודולוגיית עבודה ששילבה בין פיתוח מוצר לבין חדשנות תפעולית.
במסגרת זו תוכננה משפחת המוצרים הבאה כך שתאפשר:
- מבנה מודולרי
- הרכבה פשוטה ומהירה
- התאמה למערכות אוטומטיות
- הפחתת מספר רכיבים
- קיצור זמני הרכבה
- שילוב בדיקות אוטומטיות כחלק מתהליך הייצור
התוצאות
הפרויקט הסתיים בתוצאה שונה לחלוטין מזו שהוגדרה בתחילתו.
במקום הקמת קו אוטומטי יקר, המפעל אימץ תפיסת פיתוח חדשה, שלפיה כל מוצר חדש יפותח מתוך ראייה של יכולת הייצור, ההרכבה והאוטומציה העתידית.
המשמעות העסקית הייתה רחבה בהרבה מפרויקט נקודתי:
- מניעת השקעה של מיליוני שקלים בפרויקט בעל כדאיות נמוכה.
- הטמעת חשיבה מערכתית במחלקת הפיתוח.
- קיצור זמני ההרכבה של הדורות הבאים של המוצרים.
- יצירת תשתית לאוטומציה כלכלית במוצרים עתידיים.
- שיפור כושר התחרות של החברה לאורך זמן.
מה ניתן ללמוד מהמקרה?
מקרה זה ממחיש כי חדשנות תפעולית אינה מתחילה ברכישת רובוטים או במערכות אוטומציה מתקדמות.
היא מתחילה בשאלה הנכונה.
במקרים רבים, שינוי בתכנון המוצר או בתפיסת הפיתוח יניב ערך גבוה יותר מהשקעה בטכנולוגיה בלבד.
כאשר משלבים חשיבה עסקית, הנדסת מוצר, תכנון תהליכים וראייה מערכתית, ניתן להגיע לפתרונות שמייצרים יתרון תחרותי לאורך שנים.
תפקידה של רזקא
רזקא אינה חברת ייעוץ במובן המסורתי של המילה.
רזקא מתמחה בהובלת פרויקטים של חדשנות תפעולית, חדשנות מוצרית וחדשנות טכנולוגית עבור מפעלי תעשייה.
אנשי רזקא פועלים כמובילי פרויקטים מטעם הנהלת המפעל. הם מאתרים הזדמנויות, מגבשים אסטרטגיית פעולה, מחברים בין מומחים מתחומי ההנדסה, התפעול, העיצוב התעשייתי והאוטומציה, ומובילים את הפרויקט עד להשגת תוצאה עסקית מדידה.
במקרה זה, הצלחת הפרויקט לא נמדדה במספר הרובוטים שהותקנו, אלא בהחלטה האמיצה שלא לבצע השקעה שאינה מצדיקה את עצמה, ובהובלת שינוי אסטרטגי שישפיע על מוצרי החברה ועל יכולת הייצור שלה במשך שנים.