השיווק מתאר פעילות, אשר מקדמת מכירה של מגוון מוצרים. במקביל, כל קידום של פעילות בעלת משמעות כלכלית מהווה פעולה שיווקית. דוגמאות לשיווק כוללות תעמולת בחירות או מסע פרסום למניעת תאונות דרכים. באופן דומה, אחת הדרכים עליהן נמנה השיווק היא ריאיון עבודה. תפקיד השיווק הוא ניהול הביקוש וההיצע של מוצר מסוים, מצד הגורם המעוניין לשווקו. לרוב, השיווק שם לו למטרה את העלאת ביקוש המוצר – בדרכים שונות. לפעמים המטרה היא רק לשמר מצב קיים ולעיתים אף להנמיך ביקוש, למשל במקרה שאין מספיק מלאי כדי לספק את צורכי הלקוחות. מכיוון שביקוש נובע מהיכולת והנכונות לשלם עבור מוצר מסוים – במובן הרחב, יעדו של השיווק הוא זיהוי וסיפוק של צרכים אנושיים וחברתיים.
קיימות מספר אפשרויות ודרכים לפעילות שיווקית:
- פרסום – תקשורת שיווקית ממומנת.
- קידום מכירות – מבצעים שונים, הנחות, תלושי מתנה או כל תמריץ אחר לרכישת המוצר.
- יחסי ציבור – פרסום שאינו ממומן בהכרח, כאשר החסות נסתרת.
- שיווק ישיר או מכירה אישית.
הפעילות השיווקית כוללת אסטרטגיות ופעולות נוספות כגון:
- מיתוג – יצירת אמצעי זיהוי יעילים למוצר וקשירת תדמית חיובית איתם.
- מיצוב – הקניית תדמית חיובית הנותנת סיבה להעדיף את המוצר על פני מתחריו באמצעות פעולות של בידול או חיקוי.
- ביצוע מחקר שוק להשגת מידע שיווקי.
- פלח שוק ומיקוד – זיהוי קהל היעד בתוך פלח השוק הרלוונטי עבור המוצר או השירות אותם רוצים לשווק.
- קביעת המחיר המתאים.
- קביעת המקומות בהם המוצר יימכר.
- תפיסת השיווק המודרנית
השיווק מוגדר כ"תהליך חברתי וניהולי באמצעותו משיגים יחידים וקבוצות את מה שהם צריכים ורוצים על ידי יצירה, הצעה והמרה של מוצרים בעלי ערך עם יחידים וקבוצות אחרים".
תפיסת השיווק המודרנית, אשר התפתחה בשנות ה-60 של המאה ה-20 קובעת כי הצלחת הארגון טמונה בהבנה והכרה מעמיקה של הלקוחות ובעוצמה של הארגון. מתוך הכרות זו יכול הארגון להבין מהם הצרכים והרצונות עליהם הוא יכול לתת מענה טוב יותר מהמתחרים וכיצד כדאי לגשת לביצוע. על פי גישה זו ההתאמה של המוצר ללקוח, על כל מרכיביו (כולל תדמית, מרכיבים פיזיים, מחיר, שירות ועוד), היא זו שתביא לארגון את ההצלחה העסקית לאורך זמן.
גישות נוספות כוללות:
תפיסת השיווק המודרנית באה להחליף מספר גישות שהתפתחו לאורך השנים מתחילת המהפכה התעשייתית, והן:
- גישת הייצור – גישה זו מייצגת אמונה שצרכנים מעוניינים בזמינות גבוהה ועלות נמוכה של מוצרים מכאן שיצרן שישיג את המחיר הזול ביותר ויגיע למס' נקודות המכירה הגדול ביותר יזכה ברווח הגדול ביותר, על כן יש לשים את הדגש על ייצור המוני והפצה המונית שמנצלים את היתרון לגודל של היצרן.
- גישת המוצר – בגישה זו האמונה היא שהצרכנים מבקשים לרכוש מוצרים בעלי האיכות, הביצועים או החדשנות הגבוהים ביותר. גישה זו מובילה להתמחות טכנולוגית ושיפורי איכות מתמידים.
- גישת המכירות – מייצגת אמונה שצרכנים אינם מעוניינים ברכישת מוצרים ויש להפעיל עליהם לחץ (פסיכולוגי בעיקרו) על מנת לשכנע אותם לרכוש את המוצרים השונים. גישה זו מובילה ליצירת צוות מכירות גדול ונחרץ.
- הגישה השיווקית – אינה פוסלת גישות אלה אלא קובעת שיש לנקוט בגישה הרלוונטית למצב הצרכים והרצונות של הלקוחות בזמן נתון. כלומר, כאשר הלקוחות מחפשים מוצרים איכותיים יותר יש להשקיע באיכות. אם וכאשר האיכות תספק את הלקוחות, הם יתחילו לחפש מחירים זולים יותר ואז יש להשקיע ביעילות ייצורית וכן הלאה.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 התפתחה גישה נוספת, על בסיס התפיסה השיווקית, והיא גישת השיווק החברתי או הגישה ההוליסטית, הרואה כמטרה נוספת את ההגנה על רווחת הצרכן והחברה.
אסטרטגיית שיווק
תחום בשיווק, העוסק בתכנון מדיניות ודרכי פעולה להשגתה. שלבים בתכנון, בניהול וביישום אסטרטגיה שיווקית:
- בחינת וניתוח הסביבה העסקית והמצב הקיים בשוק הרלוונטי: הערכת מצב וזיהוי הזדמנויות פוטנציאלי, היקף פוטנציאל השוק.
- גיבוש הצהרת משימה עסקית/ארגונית/שיווקית (לעיתים מגובשת במסגרת האסטרטגיה העסקית, השיווקית או המיתוגית).
- בחירת שוקי יעד.
- גיבוש אסטרטגיית מותג.
- קביעת אסטרטגיית המיצוב התחרותית: בניית מתווה של התאמת התדמית ומאפייני אישיות המותג, כך שהם יענו על תפיסותיהם, עמדותיהם והעדפותיהם של קהל יעד נבחר. יצירת קשר ישיר בין מאפיין קיים של המוצר/שירות לצורך מוגדר של הצרכן. לכל מותג יכול להיות מיצוב אחד ויחיד שיעניק לו בלעדיות על תחום נבחר בתודעת הצרכן.
- גיבוש תמהיל השיווק.
- גיבוש אסטרטגיית לוחמה שיווקית.
- בניית תוכנית השיווק.
- יישום תוכנית השיווק.
- בקרה על תוכנית השיווק.
- אסטרטגיית מותג
מתייחס לסך כל העמדות, הרגשות והתפיסות הקיימות אצל הצרכנים בנוגע לחברה, מוצר, קו מוצרים, או שירות. עמדות ורגשות אלה מכונים לעיתים גם נכסי המותג. מטרתו של המשווק היא לייחס למותג ערכים חיוביים, כמו איכות, יוקרה, כייפיות או תמורה טובה לכסף. עם זאת ייתכן בהחלט שלצרכנים יהיו עמדות שליליות כלפי מותג מסוים.
בעבר היה נהוג להתייחס בשם מותג רק אל הסממנים החיצוניים של תאגיד או המוצר כגון שם, סיסמה (סלוגן או מוטו), סימן מסחרי, לוגו (סמליל) וסימנים ויזואליים אחרים כמו צבעים או עיצוב, אולם כיום כבר מוסכם כי סימנים ויזואליים אלו הם רק חלק מהמותג עצמו והם מכונים בשם זהות מותגית.
תמהיל השיווק
תמהיל השיווק כולל את הפעולות הננקטות על ידי החברה במסגרת יישום האסטרטגיה השיווקית ומתחלק מסורתית לארבעת ה-P-ים – מוצר (Product), מחיר (Price), מקום (Place) וקידום מכירות (Promotion). רבים טוענים שה-P החמישי הוא האריזה (Packaging), אבל הרוב עדיין מחשיבים את האריזה כחלק מהמוצר.
- מוצר (Product) – כל ההחלטות הקשורות למוצר עצמו: שם, ביצועים, אריזה, שירות, אחריות, מיצוב, בידול.
- מחיר (Price) – כל ההחלטות לגבי תמחור המוצר/שירות: מדיניות מחירים, מדיניות הנחות, אסטרטגיה ("גריפת השמנת", מחיר חדירה). חשוב לציין שמחיר נמוך לא בהכרח גורר יותר מכירות, וההחלטה לגבי המחיר מאוד מורכבת ותלויה בגורמים רבים אחרים.
- מקום (הפצה, Placement) – כל ההחלטות לגבי ערוצי ההפצה דרכם המוצר יגיע ללקוח: לוגיסטיקה, צינורות שיווק ומערך הפצה. תפקידים במערך ההפצה הם למשל סיטונאי, קמעונאי (מכולת, רשתות שיווק), זכיין, חנות מפעל (IKEA לדוגמה), סוכני מכירות (Tupperware). מערך ההפצה יכול להיות נטול גורמים מתאמים – מכירה ישירה מהיצרן לצרכן הסופי או שהוא יכול לכלול מספר גורמי ביניים – כגון סיטונאים וקמעונאים. בנוסף, בנקודה זו כרוכות החלטות שונות בנוגע להפצת המוצר כגון היקף ההפצה – האם ההפצה תהיה בלעדית והמוצר ימכר בנקודת מכירה אחת, שתיים או שההפצה תהיה המונית והמוצר ימכר בכל מקום אפשרי.
- קידום (Promotion) – כל ההחלטות לגבי האופן בו החברה תקדם את המוצר לשוק: פרסום, יחסי ציבור, קידום מכירות ומכירה אישית. רוב החברות משתמשות בכמה סוגי כלי קידום ולשילוב קוראים תקשורת שיווקית משולבת.
יש המרחיבים את תמהיל השיווק הבסיסי לתמהיל שיווק מורחב ולמסגרת ארבעת ה-P מוסיפים:
- עדויות פיזיות (לוגו, מדים, ניירות מכתבים, רכבי חברה וכדומה)
- אנשים/ משתתפים – העובדים והלקוחות
- תהליכים כוללים התאמה אישית (פרסונליזציה), כאשר לרוב לפני הרכבת תמהיל השיווק החברה תבצע ניתוח מקיף של השוק בו היא פועלת או מעוניינת לפעול.
תקשורת שיווקית
תקשורת שיווקית (MARCOM – Marketing Communications) היא תקשורת תומכת מכירות, המסייעת להשגת המטרות העסקיות של הארגון. כוללת את כל סוגי אמצעי התקשורת בהם ניתן להשתמש כדי להעביר מסרים לקהל היעד, החל משילוט, ביגוד או מחזיקי מפתחות נושא לוגו דרך חומר מודפס, מצגות או וידאו, ועד הפקת תערוכות ואירועים אחרים ללקוחות.
- פרסום הוא אמצעי ליצירת דיאלוג עם קהלי היעד באמצעות תקשורת המונים. הפרסום כתהליך הוא פעולת תקשורת מתוכננת, המיועדת להעביר מסר אחד או מספר מסרים מצומצמים לקהלי מטרה רחבים באמצעות ערוצי התקשורת המסחריים. מטרותיו העיקריות של הפרסום הן: יידוע, הדרכה, שכנוע, אזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה.
- יחסי ציבור (יחצ"נות) (PR – Public Relations) הם פעילות תקשורת המונים שמטרתה להשפיע על הציבור, או על קהל יעד מסוים, לבניית מוניטין רצוי ליוזם פעילות זו. היחצ"ן להבדיל מפרסומאי משתמש בחלק העיתונאי של אמצעי התקשורת. השפעה ישירה או עקיפה על עיתונאי להכנסת כתבה אוהדת לעיתון היא פעילות יחסי ציבור.
- קידום מכירות או קידום מותג (קד"ם), הוא תיאור למהלכי שיווק משלימים לפרסום וליחסי ציבור. שם נוסף המשמש את התעשייה בהקשר דומה הוא (BTL (Below the Line (להבדיל מפרסום במדיה שנרכשה Above the line – ATL). בעבר מטרתם של תהליכים אלו הייתה הגברה נקודתית או עונתית של מכירות (לכן השם קידום מכירות). כיום נהוג להשתמש באמצעים דומים על מנת לחזק את ערך המותג גם אם הדבר אינו מסייע להגדלת המכירות באופן מיידי (ולכן התהליכים מכונים קידום מותג).
התרומה של חברת רזקא בקבלת ענקי שיווק ליצואנים קטנים ובינוניים ממשרד הכלכלה והתעשייה:
יעוד חברת רזקא:
א'. להתניע ולהוביל חדשנות טכנולוגית בקווי הייצור ובתהליכי הייצור יחד עם הלקוח.
ב'. לייצר השבחה עסקית של חברת הלקוח עם טכנולוגיות ייצור מתקדם של תעשייה 4.0 עם חשיבה 5.0.
ג'. לספק ללקוח פורטפוליו מלא של שירותים ופתרונות לכל לקוח.
שני מסלולי תוכנית כסף חכם לקידום השיווק לחו"ל עם סיוע כספי ממשרד הכלכלה והתעשייה מיועדים ליצואנים עתידיים ויצואנים קטנים.
התרומה שלנו עד לאישור הבקשה במערכת משרד הכלכלה והתעשייה:
א'. נגדיר את תוכנית השיווק של החברה לטריטוריה מוגדרת אחת ויעדיה לשנתיים הקרובות, יחד עם מנהלי החברה.
ב'. נכתוב את קובץ הבקשה על כל סעיפיה ונספחיה.
ג'. נתכנן ונבנה תקציב מותאם לתוכנית השיווק.
ד'. נכתוב את פרקים העסקיים והשיווקיים של הפרויקט.
ה'. נלווה את תהליך המבדק של הבודק השיווקי מטעם משרד הכלכלה והתעשייה.
התרומה שלנו לאחר קבלת אישור הבקשה ממשרד הכלכלה והתעשייה:
א'. נכין ונגיש את כל דיווחי הביצוע הכספיים הנדרשים של התוכנית בהתאם לכתב האישור.
ב'. נבצע בקרה תקציבית כוללת של הוצאות השיווק לפרויקט, ככל שיידרש, לפי כללי משרד הכלכלה והתעשייה.
ג'. נספק יעוץ וליווי שוטף במהלך תקופת השיווק המאושרת בכל נושא של הפרויקט מול משרד הכלכלה והתעשייה.
פורסם קול קורא להגשת בקשות עם תוכניות שיווק לחו"ל עם מועד הגשה עד ה-20.08.23.
אנחנו כאן!