מהמדען הראשי לרשות החדשנות – כך מעודדת המדינה באמצעות מענקים את המחקר והפיתוח במגזר הפרטי

הכירו את חוק המו"פ, וגם את השינוי המהותי שכרוך במעבר מהמדען הראשי לרשות החדשנות

עידוד המחקר והפיתוח (מו"פ) התעשייתי הוא מרכיב מהותי וחיוני לצמיחתן של תעשיות עתירות הטכנולוגיה. על מנת לעודד קידום פעילות שכזו מדינות לוקחות על עצמן חלק מהסיכונים הכלכליים של היצרן בדמות העמדת הון לרשותו, לרוב בצורה של מענקים. בישראל מוסדר נושא זה בחוק המו"פ, שעל יישומו הופקדה לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, והחל מ-1 בינואר 2016 – רשות החדשנות.

הרקע: חוק המו"פ אושר בכנסת העשירית ב-28 במרץ 1984, בשם חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984, המכונה "חוק המו"פ" ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 1985. רקע ומטרת חקיקתו בהבנה ובצורך ברמה המאקרו-כלכלית של המשק הישראלי, כמפורט:

המפתח להתקדמותה הכלכלית של ישראל מצוי בתעשייה המתקדמת עתירת המדע. עידוד מחקר ופיתוח הוא חיוני לצמיחתן של התעשיות עתירות המדע תוך רתימת המשאבים האנושיים והמדעיים, כדי לקדם את היצוא ולקלוט כוח אדם מן הקהיליה האקדמית והטכנולוגית בארץ ובעולם.

הצעת החוק נועדה להעניק אמצעי הגשמה לעידוד מחקר ופיתוח להשגת מטרות אלה; היא משנה את המצב הקיים בכך שהיא מרחיבה את העידוד לתחום זה ומאפשרת מעבר משלב המחקר והפיתוח אל שלב השיווק והיצוא.

במדינת ישראל, המדען הראשי במשרד ממשלתי הוא אדם שתפקידו לרכז ולהוביל את מעורבותו של המשרד בפעילות מדעית הקשורה לתחומי אחריותו. המדענים הראשיים בכל המשרדים חברים בפורום מדענים ראשיים, שבראשו עומד שר המדע והטכנולוגיה.

התואר "המדען הראשי" בהתייחס למגזר הפרטי מוענק למדען הראשי של רשות החדשנות (לשעבר לשכת המדען הראשי), שהוא יושב ראש הוועדה לחלוקת המשאבים לעידוד התעשייה על פי החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, ותקציבו הוא הגדול ביותר מבין תקציבי המדען הראשי במשרדים השונים.

רשות החדשנות (שהחליפה את "לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה") הוקמה בשנת 2016 מכוח החלטת הממשלה על הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית. על בסיס גיבוש הצעה של הממשלה ה-33 להקמת רשות החדשנות, אושר בכנסת ב-29 ביולי 2015 תיקון מספר 7 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה שיזמו שר הכלכלה אריה דרעי ושר האוצר משה כחלון. במסגרת תיקון החוק הוכרז על הקמת רשות סטטוטורית חדשה "רשות החדשנות".

רשות החדשנות מחליפה את לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה ואת העמותה הממשלתית מתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח).

עד להקמת הרשות, המענקים למחקר ופיתוח הוענקו על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה, כאשר תנאי המענקים, כגון חובת תשלום תמלוגים, שיעורם, המגבלות על העברת הידע או העברת הייצור לחו"ל וכדומה, נקבעו בחוק או בתקנות. כפועל יוצא, כל שינוי בתנאי המענקים חייב תיקוני חקיקה. כך, למשל, כאשר המדען הראשי רצה לאפשר הוצאת ידע לחו"ל בתמורה לידע חליפי שיועבר לישראל, חייב הדבר תיקון לחוק שנעשה בשנת 2005. הניסיון מלמד כי חברות רבות נרתעו בעבר מקבלת תמיכת המדען והעדיפו חלופות אחרות, בשל מנגנון מסורבל שהיה כרוך בניהול המענקים, היעדר גמישות בתנאי המענקים ועוד. מדינת ישראל הכירה בקשיים ומגבלות אלה וניסתה לפתור אותן באמצעות הקמת הרשות לחדשנות. אחד היעדים המרכזיים מאחורי התיקון לחוק הוא העברת הסמכות לקביעת תנאי המענקים למועצת הרשות, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה נועד לאפשר לרשות לפעול בגמישות רבה יותר ולבצע שינויים והתאמות בתנאי המענקים בהתאם לצורך.

הרשות נועדה לקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית שמהווה מנוע צמיחה עיקרי במשק הישראלי, ולרבות התעשייה המסורתית. תפקידיה של רשות החדשנות הוא ליזום פעילות מחקר ופיתוח במימון ממשלת ישראל ולהעניק תקציבים ליזמים ותעשיינים.

מתוקף תפקידיה מפעילה רשות החדשנות תוכניות לקידום יזמות וחדשנות טכנולוגית, שמטרתן לשמור על היתרון התחרותי של התעשייה הישראלית בעולם. בין היתר, מוצעים תנאי מימון, יצירת שיתופי פעולה בין חברות בתעשייה ובינן לבין קבוצות מחקר באקדמיה, יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים, על מנת לסייע לתעשייה בהשתתפות בסיכונים הכרוכים בהשקעה במחקר ופיתוח (מו"פ).