רשות ההשקעות (לשעבר מרכז ההשקעות) והחוק לעידוד השקעות הון

רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, ובשמה המלא הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, מופקדת על מימוש "החוק לעידוד השקעות הון".

חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 הוא חוק שנועד לעודד השקעה בתעשייה בישראל. אחת ממטרותיו היא לקדם את ישראל בתחרות המס ביחס למדינות אחרות. מטרה אחרת היא לעודד קיום עסקים בפריפריה.

המבקשים לקבל סיוע ממרכז ההשקעות נדרשים להציג בפני רשות ההשקעות תוכנית עסקית, הכוללת תחזית לגבי תרומת הפרויקט לתעסוקה ולייצוא. בהתאם לתוכניות המוגשות נבחרים מפעלים הזוכים במעמד של "מפעל מאושר".

עיקר ההטבות של החוק:

  • אפשרות למפעל תעשייתי לקבל מענקים במסגרת תוכנית מאושרת.
  • זכאות לניכוי פחת מואץ בשיעור של 200-250% מהרגיל על ציוד ו-400% על מבנים.
  • שיעורים נמוכים יותר של מס הכנסה. בשנת 2013 נקבע שהחל משנת המס 2015 שיעור מס החברות למפעלים באזור פיתוח א' יהא 6% ובשאר הארץ 12%. נקבע מסלול הטבות מס למפעל תעשייתי מיוחד (העומד בתנאים המוגדרים החוק) שיהיה זכאי לשיעור מס מופחת של 5% באזור פיתוח א' ו-8% בשאר הארץ.

רקע:

בראשיתו, החוק עודד מפעלים בכל רחבי הארץ, עם דגש על משיכת השקעות של תושבי חוץ. בשנת 1967 שונה החוק והמענקים שעד אז היו בלתי תלויים בגובה ההשקעה ניתנו כאחוזים מגובה ההשקעה ונותבו לפריפריה – 38% לאזור בעדיפות א' ו-17% לאזור עדיפות ב'. בשנת 1968 נחקק סעיף מיוחד בחוק, ביוזמתו של פנחס ספיר, שנועד להביא את שאול אייזנברג להעביר את מרכז עסקיו לישראל. על פי התיקון לחוק, שזכה לכינוי "חוק אייזנברג", זכתה החברה לישראל של אייזנברג לפטור מתשלומי מיסים במשך 30 שנה, לאשראי ממשלתי נוח והנחות ביבוא חומרי גלם, כמקובל במפעל מאושר. בשנת ה-70 וה-80 נתנו למפעלים מאושרים מענקים והלוואות לא צמודות. בשנת 1986 בוטלו ההלוואות וניתן למשקיע בחירה בין מסלול המענקים ל"מסלול חלופי" בו ניתנו הטבות מס. בשנת 1990 תוקן החוק באופן שנתן מענקים גם למפעלים במרכז הארץ ונוספה אפשרות לקבלת הלוואות בערבות המדינה. בספטמבר 1990, נתקבל בכנסת תיקון לחוק שהרחיב את העידוד שנתנה המדינה להשקעות בהקמת מפעלים עד לשני שלישים מעלות הקמת המפעל בשנת 1997 הופחתו שיעור המענקים ל 24% באזור עדיפות א' ול-10% באזור עדיפות ב'. בשנת 2001 הועלה שיעור המענקים בנגב ל 32% במסגרת חוק הנגב. בשנת 2004 הוספו לחוק מסלול של הנחות ואף פטור ממס חברות וממס דיווידנדים. כמו כן, הותנו המענקים בעמידה בלפחות 70% מיעד התעסוקה שהוצג למרכז ההשקעות בעת בקשת המענק. בשנת 2005 הוסף התנאי שלפחות 25% מהיקף הייצור של הפרויקט המאושר יהיה לייצוא.

בינואר 2011 אושר תיקון מקיף ביותר (תיקון מס 68) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט – התיקון שינה את תנאי הזכאות להטבות המס וכן את הגדרת הישויות הזכאיות להטבות אלו וכולל בין היתר, ביטול הדרישה להשקעה מזערית מזכה, ביטול פטור ממס, ביטול הטבות בלעדיות לתושבי חוץ, ביטול יחס המחזורים כך שחברה שתעמוד בתנאי החוק, תזכה להטבות מס על כלל המחזור שלה ובשיעור מס קבוע בהתאם לאזור בו מוקם המפעל (שיעור מס נמוך יותר בפריפריה לעומת יתר חלקי הארץ.)

כיום:

החוק לעידוד השקעות הון התשי"ט-1959 נועד לעודד השקעה בתעשייה בישראל באזורי עדיפות לאומית. החוק מיועד לעודד השקעות הון באזורי עדיפות לאומית, לקדם יוזמות כלכליות תוך מתן עדיפות לתעשיות מתקדמות וחדשניות ולחזק אזורי פיתוח. כל אלה – על מנת לשפר את כושר הייצור של המשק, לשפר את יכולותיו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בסביבה הבינלאומית וליצור תשתית למקומות עבודה חדשים ובני קיימא. לשם כך קבע החוק סיוע במענקים ובהטבות מס.

הפרק השביעי של החוק מרחיב את תחומי הסיוע ומאפשר הענקת הטבות על בנייה להשכרה למגורים, הניתנת ליזמים כהטבות מס על הכנסותיהם מהשכרה.

מתוך שאיפה לחזק עוד יותר את עידוד ההשקעות ואת אפשרויות התעסוקה באזורי עדיפות לאומית, נוספו לתחום זה מסלולי הטבות נוספים מכוח הוראות מנכ"ל מנהליות, המיועדות לסייע למפעלים תעשייתיים המתכוונים לבצע השקעות בהגדלת הפריון, או להקמת מפעלים מחוללי שינוי בפריפריה. מסלולים אלה מופעלים בהתאם להחלטות ממשלה ובשנים שמוענק להם תקציב ייעודי.

כאמור, הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מופקדת על מימוש החוק. הרשות בוחנת את הבקשות המוגשות בהתאם לקריטריונים מקצועיים, וכן לפי שיקולים נוספים כמו אלה: כדאיות למשק הלאומי, יכולת תחרות בשווקים בינלאומיים, שימוש בטכנולוגיות חדשניות, יצירת מקומות תעסוקה, ערך מוסף גבוה ומתן פתרון נאות לצרכים המיוחדים של כלכלת מדינת ישראל.