מבוא
מגזר התעשייה הישראלי עבר שינויים משמעותיים בעשור האחרון, תוך התמקדות בשיפור הערך המוסף של העובדים. הכוונה היא לערך שעובד תעשייה תורם לתהליך הייצור מעבר לשכר הבסיסי שלו. במאמר זה נבחן את המאמצים שנעשו בישראל לשיפור הערך המוסף של עובדי התעשייה מ-2010 עד 2020.
השקעה בחינוך והדרכה
אחת האסטרטגיות העיקריות המופעלות בישראל לשיפור הערך המוסף של עובדי התעשייה היא השקעה בחינוך מקצועי ובהכשרה טכנולוגית מותאמת. זה כולל מתן גישה לעובדים לתוכניות חינוך מקצועי, קורסים טכניים והכשרה בעבודה. על ידי שיפור הכישורים והידע של עובדי תעשייה, הם הופכים ליותר פרודוקטיביים, חדשניים ובעלי יכולת להתמודד עם משימות מורכבות.
כך למשל, בשנת 2010 הקימה ממשלת ישראל את תכנית הכשרה תעשייתית מסמיכה כדי לספק לעובדי התעשייה הזדמנויות הכשרה והסמכה בתחומים שונים, לרבות אלקטרוניקה, הנדסה וייצור ממוחשב. התוכנית נועדה לסייע לעובדים לרכוש מיומנויות חדשות ולהישאר מעודכנים בהתקדמות הטכנולוגית, ובכך לשפר את הערך המוסף שלהם ולהפוך עובדים אלו לרלוונטיים ולנדרשים במפעלי התעשייה העוברים תהליכי שיפורים והשבחה.
אימוץ דיגיטציה ואוטומציה
טכנולוגיות דיגיטציה ואוטומציה היו מחליפות משחק עבור המגזר התעשייתי הישראלי, ומאפשרות לעובדים להתמקד במשימות בעלות ערך מוסף גבוה יותר, בעוד שמכונות והציוד החדש נותנים מענה ופתרון לתהליכי עבודה מונוטונית הכוללות פעילויות חוזרות ונשנות בעלות דרישות ידע ובעלות מיומנות נמוכה. הטמעת טכנולוגיות האוטומציה והרובוטיקה הובילו לשיפורים משמעותיים ביעילות תהליכי הייצור, האיכות והדיוק, ובכך הגדילה את הערך המוסף של עובדי התעשייה.
לדוגמה, בשנת 2017, הסטארטאפ הישראלי, FocalSpec, פיתח טכנולוגיית מדידה אופטית תלת ממדית לתעשיית האלקטרוניקה. טכנולוגיה זו מאפשרת ליצרנים לבדוק ולנתח את המוצרים שלהם בדיוק ובמהירות יוצאי דופן, ומפחיתה את הצורך בהתערבות אנושית בתהליכי בקרת איכות. כתוצאה מכך, עובדים בתעשייה יכולים להתמקד במשימות מורכבות יותר הדורשות מומחיות אנושית, כגון עיצוב, פתרון בעיות וקבלת החלטות.
מאז, עשרות רבות של חברות ייצור וסטארט-אפים פיתחו יישומים, טכנולוגיות וציוד בדיקה ובדקרה מתקדם לשפר את תהליכי הבדיקות של המוצרים במטרה לשפר את האיכות, להקטין את שיעור המוצרים הפסולים, להקטין את המרכיב האנושי הנדרש לעבודות רוטיניות החוזרות על עצמן;
כל התהליכים, הפיתוחים והשיפורים הנ"ל מהווים נדבך חשוב במהפכה התעשייתית 4.0. יצירת סביבת עבודה שיתופית
יצירת סביבת עבודה שיתופית מהווה אסטרטגיה נוספת המופעלת בישראל לשיפור הערך המוסף של עובדי התעשייה. באמצעות קידום עבודת צוות, שיתוף ידע ותקשורת פתוחה, עובדים יכולים ללמוד אחד מהשני, להחליף רעיונות ולשתף פעולה כדי להשיג מטרות משותפות.
בשנת 2012 השיקה ממשלת ישראל את התוכנית הלאומית להגברת הפריון והתחרותיות התעשייתית, ששמה לה למטרה לקדם שיתוף פעולה בין התעשייה, האקדמיה ומוסדות הממשלה. התוכנית כללה יוזמות שונות להקלת שיתוף הידע, כגון מימון של פרויקטים העוסקים במו"פ, מענקים למיזמים שיתופיים בין חברות ותוכניות לטיפוח חדשנות ויזמות.
עידוד יצירתיות וחדשנות
עידוד יצירתיות וחדשנות היא אסטרטגיה קריטית נוספת לשיפור הערך המוסף של עובדי תעשייה. על ידי טיפוח תרבות של יצירתיות וחדשנות, עובדים יכולים לייצר רעיונות חדשים, לפתח מוצרים חדשים ולשפר את תהליכי הייצור, ובכך להגדיל את הערך שהם מביאים לתהליך הייצור.
בשנת 2015 הקים משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי את הרשות הלאומית לחדשנות לקידום חדשנות בתעשיות שונות, לרבות במגזר התעשייתי. הרשות מציעה מימון, תמיכה והכוונה ליזמים ועסקים העוסקים בפעילויות חדשנות, כגון פיתוח טכנולוגיות ומוצרים חדשים, שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים והשתתפות בתוכניות חדשנות בינלאומיות.
שיפור תנאי עבודה ושביעות רצון בעבודה
שיפור תנאי העבודה ושביעות הרצון מהעבודה היא אסטרטגיה חשובה נוספת להגברת הערך המוסף של עובדי התעשייה. סביבת עבודה חיובית יכולה להוביל לרמות גבוהות יותר של מוטיבציה, מעורבות ומחויבות בקרב העובדים, מה שיכול, בתורו, לשפר את הביצועים והפרודוקטיביות שלהם.
בשנת 2017 חוקקה ממשלת ישראל את חוק תנאי עבודה ומנוחה המסדיר שעות עבודה, שעות נוספות ומנוחה. החוק נועד להגן על בריאותם, בטיחותם ורווחתם של העובדים על ידי הבטחת זמן הולם לנוח ולהתאושש בין ימי העבודה. בנוסף, החוק מחייב מעסיקים לספק לעובדים חוזי עבודה ברורים ושקופים ולכבד את זכויותיהם כעובדים.
סיכום
לסיכום, שיפור הערך המוסף של עובדי התעשייה היה בראש סדר העדיפויות בישראל בעשור האחרון. האסטרטגיות המופעלות כוללות השקעה בחינוך ובהכשרה, אימוץ דיגיטליזציה ואוטומציה, יצירת סביבת עבודה שיתופית, עידוד יצירתיות וחדשנות ושיפור תנאי העבודה ושביעות הרצון בעבודה.
על ידי יישום אסטרטגיות אלו, המגזר התעשייתי הישראלי הצליח לשפר את הכישורים והידע של כוח האדם שלו, להגביר את הפרודוקטיביות והיעילות, ולייצר רעיונות ומוצרים חדשים. התפתחויות אלו תרמו לצמיחה ולתחרותיות של התעשייה הישראלית והפכו אותה לגמישה יותר ומצוידת טוב יותר להתמודד עם אתגרי העתיד.
בהמשך, חיוני לעסקים ולקובעי מדיניות ישראלים להמשיך ולהשקיע באסטרטגיות המגבירות את הערך המוסף של עובדי התעשייה. זה כולל שמירה על התמקדות בחינוך והכשרה, קידום חדשנות ויצירתיות ושיפור תנאי העבודה ושביעות הרצון בעבודה. בכך יכול מגזר התעשייה הישראלי להישאר תחרותי ולהמשיך לייצר מוצרים ושירותים איכותיים התורמים לצמיחתה ולשגשוגה של המדינה.
